ייתכן שאתה כבר אנרכיסט


אכן כך. אם מופת ליחסי-אנוש בריאים בעיניך הוא ארוחה עם חברים, בה כל אחד נהנה מחברת האחר, בה האחריות מחולקת  באופן התנדבותי ובלתי-רשמי ואיש אינו פוקד או מנסה למכור דבר, אזי אתה אנרכיסט, פשוטו כמשמעו. השאלה היחידה כעת היא כיצד לארגן את שאר הקשרים החברתיים בחייך על פי דגם זה.

בכל פעם שאתה עושה משהו מבלי לחכות להוראות או להיתר רשמי, אתה אנרכיסט. בכל פעם שאתה עוקף תקנה מגוחכת כאשר איש אינו בסביבה, אתה אנרכיסט. אם אינך סומך על כך שהממשלה, בית הספר, הסרטים ההוליוודיים או מועצות המנהלים מבינים טוב ממך בדברים המעצבים את חייך - גם זהו אנרכיזם. ואתה אנרכיסט במיוחד כשאתה מעלה רעיונות, יוזמות ופתרונות משלך.

כפי שהנך יכול לראות, אנרכיזם הוא מה שמאפשר לדברים להמשיך לעבוד, לחיים להמשיך להיות מעניינים. לו חיכינו לרשויות ומומחים וטכנאים על מנת לטפל בכל דבר ודבר, לא זאת בלבד שהיינו בצרות צרורות, אלא שהיינו גם משתעממים - ומשעממים - למוות. אנו חיים כיום בעולם בו מפלס הצרות (ושעמום המוות!) עולה ביחס ישיר למידה בה אנו מוותרים על אחריות ועל שליטה.

אנרכיזם מצוי באופן טבעי בכל אדם בריא. לא מדובר בהכרח על הטמנת פצצות או חבישת מסיכות שחורות, אם כי יתכן וזה מה שראית על גבי המרקע (להאמין לכל מה שמוצג בטלוויזיה זה בהחלט לא אנרכיסטי!). שורש האנרכיזם הוא הדחף הבסיסי לעשות דברים בעצמך: מכאן נובע כל השאר.